כהרגלי (בפעם השלישית) בקודש, אני יודעת על איזה נושא אני רוצה לכתוב, מסדרת לי בראש (ואפילו התקדמתי ואני כותבת במחברת) את ראשי הפרקים או כל דבר אחר שארצה לכתוב וכשמגיע רגע האמת אני מתיישבת מול המחשב ומתקשה מאד להתחיל. מקלידה, מוחקת, כותבת על דף, מוחקת, מתקנת ומתחילה מהתחלה והפוסט הזה אינו יוצא מן הכלל ועונה אחד לאחד על כל מה שכתבתי. התלבטתי מאיפה להתחיל בכלל והתשובה הכל כך קלה (או שאולי זה לא כל כך קל) היא פשוט מההתחלה.

איך הכל התחיל?

כמה צפוי, בשיחת טלפון מחברתי טליה (שמהר מאד הפכה מ"טליה תאורה" לטליה ברשימת אנשי הקשר שלי בטלפון). טליה הציעה לי להגיע למפגש בנושא הפקת ספר בנושא Graber סטיילינג ועיצוב בר השגה בביתה של אורלי רובינזון. dictum כמובן שהתשובה המיידית והאוטומטית שלי היתה- לא נחרץ. מזל שטליה הפעילה עלי לחץ (לא פיזי אבל גם לא מתון) ומצאתי את עצמי יושבת בביתה של אורלי. ישבתי בפגישה בבית היפיפה (וזו לא קלישאה או מחמאה מוגזמת) ותהיתי אם זה חלום או מציאות, היתכן שיש לי סיכוי ולו הקלוש ביותר להופיע בספר של אורלי רובינזון? כן כן זו שמרבית ספריה מונחים אצלי במקום של כבוד על המדף בסלון ותמיד אני חוזרת להביט, לעיין, לקבל השראה או אפילו סתם לדפדף בהם.  בסופו של דבר הסתבר שגם חלום שאפילו לא העזתי לחלום קרם עור וגידים והתגשם.

תהליך העבודה (היסטוריה ונוסטלגיה)

שמחה, מאושרת ולא ממש מעכלת את העניין יצאתי מביתה של אורלי ובדרך הביתה התחלתי להריץ לאחור את כל היסטוריית העיצוב והסטיילינג שלי, נדוש וקלישאי מאד לומר אבל זו האמת , הגעתי לילדות ולנערות שלי. זוכרת את עצמי מגיל מאד צעיר נהנית לעזור ואפילו סתם להסתכל על אבא שלי צובע עששיות ותולה אותן בכניסה לבית, צובע צמיגים בשלל דוגמאות והופך אותם לגדר ועוד ועוד. (בטוחה שאת הנטייה לכל נושא העיצוב/ אמנות ירשתי ממנו). בהמשך בשנות הנעורים לא הפסקתי לאסוף ארגזי תפוזים, לצבוע אותם wholesale nba jerseys בסגול (כן, אמיתי לגמרי ויש הוכחות מצולמות) ולעשות מהם שידות מתחת למראה בחדר, לנסוע לשוק הבדואי בבאר שבע לקנות ארנקים רקומים, כובעי קש וצעיפים ולתלות אותם על הקירות בקומפוזיציות שונות (מי בכל הכיר את המילה הזו). בשנות השירות הצבאי לעצור במוזיאון תל אביב בדרך מרמת הגולן לביתי בקרית גת ביום חמישי בערב עם התיק הענק ועם הנשק רק כדי לרכוש בחנות המוזיאון (יש לי פאטיש רציני לחנויות של מוזיאונים) גלויות או פוסטרים בשקלים בודדים ולמסגר אותם. (עד היום קופסת הגלויות שלי קיימת ומונחת לה באופן מכובד בפינת העבודה). וגם…כמעט העלו אותי למשפט על השחתת רכוש צבאי בגלל שצבעתי את השולחנות במשרד (וגם לשולחנות האלו יש הוכחה מצולמת). אני יכולה להמשיך ולספר אבל הבנתם את העניין, עולם העיצוב תמיד היה חלק ממני רק לא ידעתי שיש לו שם וככה קוראים לו. תמיד הרגשתי סוג של אדריכלית/ מעצבת לא ממומשת זה היה לחלוטין חלק בלתי נפרד ממני וברגע ששמתי לב שההנאה משיטוט באיקאה לא פחותה מההנאה משיטוט בכל קניון אחר הבנתי שהמעשה צריך להיעשותורגע האמת הגיע – למרות העובדה שכבר הייתי אמא לשניים (תינוק בן שנה וחצי וילדונת בת ארבע וקצת) התחלתי בלימודי העיצוב ותוך כדי עבודה במשרה מלאה ++ בריפוי בעיסוק (במבט לאחור אין לי מושג איך עשיתי את זה). בינתיים נוספה למשפחה תוספת מתוקה וביחד איתה התחלתי לגשש את דרכי בעולם הזה של עיצוב Concrete פנים וסטיילינג. אני מודה שהניסיון הטיפולי השתלב בטבעיות עם הפן העיצובי והאסתטי- הבנת הצרכים הפרקטיים, הרצונות, החלומות אינם סותרים יופי אסתטיקה!!! מאמינה בזה בכל ליבי ומיישמת כל הזמן.

מאמינה בכל ליבי שבכל תקציב, אפילו הדל והצנוע ביותר ניתן להגיע לתוצאות מרשימות בעזרת אמצעים זולים כמו צבע, שימוש נכון בטקסטיל, הכנסת חומרים מעניינים, אבזור מעניין, פרטי אמנות, אוספים ופריטים בעלי ערך רגשי לדיירי הבית  ואם אפשרי גם עשיית עבודות DIY  . בעזרת כל אלו ובתוספת דמיון ויצירתיות השמיים הם הגבול. זהו החיבור האמיתי והכן שלי לספר ולתפיסת העולם שעומדת בבסיסו.

בדמיוני ראיתי עבודה קשה ,מאומצת , מאתגרת ומהנה מאד על הספר, אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. העבודה וההכנות ליום הצילומים התרחשו cheap nba jerseys בתקופה קשה, תקופה של אכזבה גדולה, תקופה של נדנדת רגשות עצומה שנעה בין תקווה ליאוש, תקופה שבמהלכה נפרדתי לעד מאבא שלי. הייתי קרובה ויותר מפעם אחת לוותר על כל העניין, אבל כאן נכנסו לתמונה לימור זומר ומירי בלבול הנפלאות שלא ויתרו לי אפילו לשניה אחת!!! העובדה ששתיהן הובילו אותי ואת הטייס האוטומטי שהשתלט עלי לעשיה ולתוצר המוגמר היא יותר מפלא בעיניי!!! אין לי מילים להודות לכן על כך. הייתן לגמרי אבנים ?????? מוזהבות ומנצנצות עבורי Augmentation בתקופה הזו ובזכותכן נהניתי מאד מהדרך ומהתוצאה הסופית.

את הספר זכיתי לקבל ??? לראשונה בערב ה- cheap nfl jerseys 9 בספטמבר 2016 שנה אחת בדיוק לאחר שנפרדתי מאבא שלי. אני מאמינה גדולה ששום דבר אינו מקרי….

את הצילומים הנהדרים שראיתם צילם גלעד רדט המוכשר,

מצרפת לכם בשמחה קישור לרכישת הספר, שבו מופיעות 25 מעצבות מוכשרות נוספות, הספר הוא גן עדן עשיר של צבע, השראה , רעיונות וכשרון. אני כמובן לא אובייקטיבית וממליצה בחום.

https://secure.cardcom.co.il/u/z9w

*. ואי אפשר בלי שיר והפעם- Bridge over troubled water , אחד משירי הנחמה האולטימטיביים ואחד משירי הפנתיאון המוסיקלי שלי. בחרתי דווקא בגרסה מאוחרת בהופעה חיה של השיר משנת 2009. יש משהו עם עוצמות ואנרגיות שלא ניתנות לתיאור בהופעה חיה שאני כל כך אוהבת.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=UVDg8fVC4EQ?rel=0&controls=0]

נתראה בקרוב,
טלי.