*.לפני שאתחיל שמחה ונרגשת לספר לכם שהפוסט הזה הוא חלק מבלוג הופ שבו אני משתפת פעולה עם עוד שלוש בלוגריות מוכשרות. הפוסטים עוסקים במאורע המרגש הזה שיקרה ממש בעוד יומיים ואני מתכוונת לפתיחת שנת הלימודים כמובן. מזמינה אתכם להיכנס ולהנות מהפוסטים של-
גלית קידר, שרון גולן וגיל מרטנס.
*. אני אפתח בצורה הצפויה ביותר שאפשר- אז מה המשותף לבאך, בטהובן, פול מקרטני, ג’ימי הנדריקס, ביל קלינטון, ג’ורג’ בוש, ברק אובמה, בנימין נתניהו, יוליוס קיסר, אלברט אינשטיין, ליידי גאגא, ג’רי סיינפלד, לאונרדו דה וינצ’י, המלכה אליזבת, קרמיט הצפרדע, ביל גייטס, אנג’לינה ג’ולי ועוד רבים (טובים ופחות טובים אחרים כי גם פידל קסטרו ואוסאמה בין לאדן שייכים לקבוצה הזו)? כולם שמאליים, איטרי יד ימינם.
גם אני והקטנטונת שלי שייכות לחבורה הזו, כמו בערך 10%-15% מאוכלוסיית העולם.
לא אלאה אתכם בפרטים ובעובדות שתוכלו בקלות לקרוא בגוגל כמו למשל- שבימים עברו השמאליים נחשבו לבני השטן או קשורים אליו באיזשהו אופן, שמאליים עשויים להיות אינטליגנטיים יותר, שמאליים הם יצירתיים מאד ובעלי יכולת לחלק את הקשב בצורה יעילה יותר, באופן יחסי ישנם יותר שמאליים בקבוצת האנשים בעלי מנת משכל 140 ומעלה ועוד ועוד.
כולנו מכירים גם את הביטויים הכל כך נפוצים כמו “שתי ידיים שמאליות”, “לקום על צד שמאל” או “להתחיל ברגל שמאל” ואפילו אני השמאלית משתמשת בהם.
*. הפעם הראשונה שבה הבנתי שמשהו לא בסדר עם הידיים שלי היתה בגן חובה. אני ציירתי בגואש ביד שמאל כמובן ולידי צייר ילד אחר ביד ימין. המרפקים לא הפסיקו להתנגש עד שבאחת הפעמים התנגשתי לא רק במרפק אלא גם בכוס המים שנפלה, נשפכה, הרטיבה והרסה את הציורים של שאר הילדים שהיו סביב השולחן. הילדים שהיו לידי היו בטוחים שעשיתי את המעשה הנורא בכוונה (ולא שלא הייתי שובבה אבל זה לא היה המקרה הפעם) הלכו ודיווחו לגננת ש”טלי התחילה” והרסה את הציורים. מכאן הדרך לעונש היתה קצרה. מיותר לציין שנעלבתי עד עמקי נשמתי בת החמש וחצי.
גם לגזור לא הצלחתי עד שבלית ברירה עברתי לגזור ביד ימין, לשרוך שרוכים למדתי בדרך ייחודית רק לי שרק אני יודעת לשרוך בה. עליתי לכיתה א’ וכמובן התחלתי לכתוב ביד שמאל. עם השנים הסתבר שהשד והכתב לא כל כך נוראיים ואולי הידיים שלי לא כאלו שמאליות.
בשעורי מלאכה (היה פעם דבר כזה…) הצלחתי להתגבר על רוב הקשיים אבל בבית עם אמא ועם סבתא כל נסיון ללמוד סריגה מהשתיים הימניות האלו נכשל, עד שבסוף לימדתי את עצמי לסרוג בדרכי השמאלית.
תארו לעצמכם הרקדת ריקודי עם בהפסקה בבי”ס- זה אומר להתחיל בכל פעם את “צדיק כתמר” ברגל שמאל, לקפוץ קפיצת תיקון קטנה מבלי שאף אחד יראה ולהמשיך כרגיל. גם ברירת המחדל של הסיבובים לעולם תהיה לצד שמאל, אבל דיבור עצמי חזרתי השיג את התוצאות הרצויות.
הזמן טס כשנהנים וכיתה יא’ הגיעה ואיתה תחילת שיעורי הנהיגה. בשיעורים הראשונים היה לי רצון עז להגר לבריטניה רק כדי שתיבת ההילוכים תהיה בצד שמאל שלי, אבל גם לזה המח התרגל.
בעידן שלפני שלקופסאות השימורים היה פותחן משלהן לא היה לי שמץ קל של סיכוי לפתוח קופסת שימורים בפותחן רגיל. קחו בחשבון שלהיתקע איתי על אי בודד עם קופסאות שימורים ללא פותחן ובלי פותחן קופסאות לשמאליים ממש לא כדאי.
באולמות ההרצאות באוניברסיטה אם לא הספקתי לתפוס כסא יעודי לשמאליים הייתי חייבת ליישם את שיטת הכתיבה על הברכיים. לא ממש נח או מומלץ.
גם המצלמות מיועדות לימנים, לחצן ההפעלה ובעצם כל כפתורי ההפעלה של הפונקציות השונות נמצאים בצידה הימני של המצלמה .
אני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל העניין ברור.
שימוש ביד שמאל כיד דומיננטית לא מהווה בשום צורה ואופן מגבלה, בטח לא בימינו.
*. הדבר החשוב ביותר הוא המודעות לילדים שמאליים. אז למה כדאי לשים לב?
שימוש במספריים לשמאליים יכול למנוע עוגמת נפש רבה.
התאמת עכבר למחשב לעכבר יעודי לשמאליים או לימוד ותרגול תפעול המחשב רק בעזרת המקלדת.
לא פחות חשוב- לשים לב להושיב ילדים שמאליים זה ליד זה או שהילד השמאלי ישב בצידו השמאלי של השולחן כדי למנוע התנגשויות מיותרות.
מאחלת לכל התלמידים לגדולים ולקטנים, לשמאליים ולימנים שנה טובה ומוצלחת.
*. רוצים את התמונות שראיתם ממש עכשיו בפוסט? בבקשה! מצרפת קבצים להורדה בגודל A4 אותם תוכלו להדפיס במדפסת הביתית ותוכלו להשתמש בהם ככרטיסי ברכה ואיחולים לשנת הלימודים החדשה וגם כנייר עטיפה למחברות קטנות ופנקסים.
על העיצוב אחראית דלית פסח המוכשרת, ממליצה לכם להיכנס גם לדף האינסטגרם שלה ולהנות מהכישרון הגדול שלה.
*. את הקבצים תוכלו להוריד כאן-
*. זוכרים שהפוסט הוא חלק מבלוג הופ? מזמינה אתכם להנות מהבלוגים של גיל, גלית ושרון.*. האמת היא שחיכיתי להזדמנות הנכונה לסיים פוסט עם פול מקרטני ונראה לי שאין מתאים יותר מהפוסט הזה. פול מקרטני במלוא הדרו ושמאליותו.
שתהיה שנת לימודים טובה לכל הילדים וגם להורים,
טלי.
22 thoughts on “אז איך זה להיות שמאלית?”
טלי, איזה פוסט מהמם ומרגש.
והפרינטבלס משגעים
תודה רבה רבה גלית. 🙂
וואו, לא ידעתי על כל המוכשרים האלה שהיו איטרי יד ימין! איזה פוסט נהדר!
תודה רבה גיל. האמת שהרשימה היתה מאד מאד ארוכה, הייתי צריכה לברור. 🙂
איזה פוסט נהדר!
כאמא לילדה שמאלית (וילד גם כן, כנראה..) ואחות לאח שמאלי, זה נראה לי נורא טבעי ולא דורש הסבר ההבדלים האלה ששמאליים חווים, אבל עדיין לא הייתי מודעת לכל המגבלות וההתאמות שצריך לעשות, וטוב שבאת עם הפוסט הזה.
וכמובן שהפרינטבלס מקסימים 🙂
בשמחה ויש לי עוד המון המון סיפורים קטנים כאלו. תודה!!! 🙂
פוסט חשוב לכל ההורים לילדים איטרי יד ימינם. אני לא מאלה אבל חשוב לדעת. הפרינטים משגעים ממש.
תודה רבה רבה שירה!!! 🙂
תודה על פוסט ברור, קליט ומקסים. פול מקרטני הוא השמאלי האהוב עלי ושימח אותו שסיימת איתו את הפוסט.
תודה רבה מיכל. בנוסף להיותו אחד השמאליים האהובים עלי הוא גם אחד החיפושיות האהובות עלי. 🙂
מעניין כל מה שכתבת!
אבל
אני שמאלית,
ולא חוויתי אף אחת מהחוויות שאת מתארת…
מלבד התנגשות מרפקים מזדמנת אין לי חוויות מיוחדות. ולהפך – אני שמחה שאמורים לאחוז את המזלג ביד שמאל, וגם פתיחת בקבוקי שתייה נראית לי מותאמת יותר לשמאליים.
אז מעניין לקרוא על חוויות אחרות 🙂
תודה רבה לאה.
אני מניחה שכמעט כמו כל דבר בחיים ובגוף האדם גם השמאליות היא על איזשהו ספקטרום וככל הנראה אני נמצאת על הצד היותר קיצוני שלו.
שמחה לשמוע שגם את במועדון השמאליים. 🙂
איזה פוסט מקסים! מדהים כמה אנחנו הימניים לא מודעים לדברים הקטנים האלו (דברים שלא עלו על דעתי – מצלמה, מוט הילוכים) שבעצם העולם מותאם לימניים. נשמע שהצלחת להתמודד עם זה בצורה מדהימה!
קודם כל תודה רבה!!!
העולם באמת מותאם לימנים (וגם בתחום אביזרי האפיה והבישול), אבל יש היום מודעות הרבה יותר גדולה ואין לנו ברירה אלא להסתגל. 🙂
מעניין מאוד! העלית פה נושאים שבכלל לא חשבתי שמהווים בעיה לשמאליים כמו המהלכים של האוטו. כילדה היתה לי חברה שמאלית וקינאתי בה, חשבתי שזה הופך אותה ליותר מיוחדת…
תודה רבה נעמה. יש לי עוד המון דוגמאות, חלקן מאד משעשעות…. 🙂
שבית את ליבי, פוסט מקסים, ומסביר. מחייך ומעודד.
יש לי בת שמאלית, תודה על הפניית
תשומת ליבי בעניין
קודם כל תודה רבה נתלי!!!
שמחה שהעליתי אפילו במעט את המודעות לעניין. 🙂
אני שמאלית, ולמרות זאת גזרתי מצוין וקשרתי היטב את שרוכי הנעליים. אולי לא הייתי מרגישה בכלל שמשהו שונה אצלי לולא אמא שלי. שהיתה בעלת מודעות גבוהה. היא תמיד שמרה לי את הפינה השמאלית בשולחן כדי שלא אתנגש במרפקים ודאגה לידע את כל המורות (מספרים לשמאליים עוד לא היו ועכבר המחשב עוד לא נולד). אני חושבת שרוב הילדים זקוקים להתאמות, ולגדול עם תחושת הצלחה ועם ידיעה שדואגים לך – זה דבר חשוב כל כך.
כל כך נכון מה שכתבת זיוה, המודעות והידיעה שדואגים לך היא מאד משמעותית. תודה 🙂
מי ידע ששמאליים סובלים מכ”כ הרבה דברים??
נהנתי לקרוא טלי!! גם את ההתחלה הקצרה אודות ההיסטוריה של שמאליים (לא ידעתי שייחסו אותם לבני השטן) וגם את ההתמודדויות האישיות שלך..
אבא שלי שמאלי, אבל בגלל שפעם זה לא היה נהוג לימדו אותו לכתוב בימין, אבל כשהוא מחזיק מקדחה, מברג או פטיש מבינים שהוא שמאלי
איזה יופי של פוסט.
הזכרת לי חברה שמאלית, מימי התיכון, שלא ידעה להתחיל סריגת כיפות, והיתה מבקשת מאחת הימניות להתחיל – ואז הופכת את כיוון הסריגה. אולי זו הוכחה שהשמאליות מביאה עמה יצירתיות?…
ומשהו בעולם מקבל היום שונוּת קצת יותר בקלות מפעם. נשמע כמו בשורה טובה.