חג שמח!!!!

הערב הוא הערב הראשון שבו נתכנס  כולנו ונדליק נרות, איזה כיף!!! באמת שחנוכה הוא חג יפה כל כך והוא אחד החגים האהובים עלי. השילוב של החורף, הנרות, האור, המשפחה והפחמימות המטוגנות לגמרי עושה לי את זה ובגדול. כמובן שלצד הסופגניות והלביבות המוטיב המרכזי של החג הוא הדלקת הנרות בחנוכיה או ליתר דיוק לא פעם בחנוכיות. בשנות הגן  ובית הספר היסודי כל ילד מביא איתו לפחות חנוכיה אחת וכמובן שמדליקים נרות בכל אחת ואחת מהחנוכיות השונות, אור גדול ללא ספק. אני מודה שאוסף החנוכיות הגדול חסר לי מאז שהילדים גדלו ואני מוצאת לעצמי תחביב חדש ישן – יצירת חנוכיות בעצמי ובעצמי אני עושה עם מה שיש לי באותו הרגע בבית.

אז מה בעצם צריך?

כוסות/ כוסות יין/ צנצנות שקופות

סבון נוזלי בכמה צבעים

שמן זית למאור (יש בכל סופר או דוכן יודאיקה בקניונים)

פתילות צפות מוכנות (נמכרות במארזים מוכנים לחנוכה בסופר או בחנויות/ דוכני יודאיקה)/ נרות צפים

פרחים/ עלים/ צמחיה

מה עושים?

בשלב ראשון הכניסו לתוך הכוסות או הצנצנות סבון נוזלי, מומלץ בכל מיני צבעים. אחר שפכו מים והכניסו את הפרחים והצמחיה, מעל שפכו מעט שמן והכניסו את הפתילה הצפה. עשו זאת כמובן בהתאמה למספר הנרות שצריך. זהו!!! החנוכיה עומדת מוכנה להדלקה. למען האמת על הדרך יצא לנו גם ניסוי במדעים- מהו החומר הכבד ביותר ומהו הקל ביותר. נרשמה התלהבות מצד הילדה.

אפשר כמובן לעשות את הגירסא העוד יותר פשוטה ללא סבון או ללא שמן ובמקום פתילות ניתן לשים נרות צפים.

רעיונות נוספים לחנוכה תוכלו למצוא כאן וכאן.

חג שמח ומלא אור,

טלי.

וכמיטב המסורת בבלוג, בפוסט חנוכה יהיה שיר מפסיבל הילדים המיתולוגי עליו השלום שהיה נערך בכל חנוכה.