לאלו שלא קוראים את הפוסטים ממש עד לתחתית אני בטח אחדש שבין היתר או אולי ליתר דיוק מהפן התעסוקתי  אני קודם כל מרפאה בעיסוק. 22 שנים זה מה שאני עושה. לאורך השנים  למעט גיחה קצרה לתחום בריאות הנפש עבדתי בעיקר בתחום הילדים, שהוא כשלעצמו מאד מגוון- בהתפתחות הילד בקהילה, במסגרות חינוכיות וטיפוליות במסגרת החינוך המיוחד של ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים ונוער עם פיגור, שיתוק מוחין, קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה, בעיות בויסות חושי ורגשי, איחור התפתחותי ועוד ועד.

בשבוע שעבר צוין ברחבי העולם יום הריפוי בעיסוק הבינלאומי ומאז היה לי די ברור לי שאני אכתוב על זה פוסט בבלוג והנה זה קורה.

אז מה זה בעצם ריפוי בעיסוק?

לאורך השנים תמיד כשאמרתי שאני מרפאה בעיסוק לא מעט אנשים לא ממש ידעו מה זה, הרימו גבה והגיבו בצורות שונות ומשונות שכללו את התגובות הבאות ואני נשבעת שהכל אמיתי לחלוטין-

  • ריפוי בעיסוי- נאמר כולל קריצה וחיוך די מטופש
  • ביצוע עבודות יצירה בשעות הפנאי- נאמר בליווי מימיקה של רחמים
  • התעסקות במשהו כדי להירגע…
  • העסקת אנשים חולים, משועממים ועצבניים…
  • הכל אמיתי לגמרי!!!

אין ספק שהתרגום המילולי מאנגלית  occupational therapy עושה עוול גדול למקצוע ונעשו ניסיונות למצוא לו שם אחר אבל אין הגדרה אחרת שיכולה להסביר מהו באמת המקצוע הזה.

על פי ההגדרות הרשמיות ריפוי בעיסוק הינו מקצוע טיפולי- שיקומי- חינוכי שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות שיאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים.

המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים ע"י בני האדם בכל הגילאים תוך הדגשת חשיבותם לתיפקודו, שייכותו החברתית ורווחתו.

ההגדרה אמנם רשמית וקונקרטית אבל היא שופכת אור ומסבירה ולו במעט מהו באמת המקצוע הזה.

 

איך נעשים מרפאים בעיסוק?

(האמת היא שעדיף לומר מרפאות בעיסוק ורק בגלל העובדה שרוב המוחץ של המרפאים בעיסוק הן מרפאות בעיסוק).

זהו מקצוע אקדמי הנלמד בארץ באוניברסיטאות -העברית, תל אביב וחיפה ולפחות במכללה אחת הקריה האקדמית אונו. הלימודים הם תיאורטיים וכוללים גם תקופות הכשרה מעשיות בתחומים השונים. הלימודים מעניקים תואר ראשון, המקנה תעודה ממשרד הבריאות, המכירה במעמד כאיש שירותי הרפואה. תארים מתקדמים מאפשרים העמקת הידע המקצועי ואת המחקר בנושאים הקשורים במקצוע. גם במהלך שנות העבודה ניתנות הדרכות והשתלמויות מקצועיות ללימוד, העשרה והעמקה.

מי מטופל בריפוי בעיסוק?

  1. ילדים ונוער- פגים, לקויי למידה, ילדים מעוכבי התפתחות, פיגור, הרצף האוטיסטי,  קשיי כתיבה, קשיים פסיכוסוציאליים, ילדים עם קשיים בקשב וריכוז, קשיים בויסות החושי , התאמת עמדות לימוד ועבודה, התאמת תיקי גב, הסעה בטיחותית ברכב ועוד.
  2. מבוגרים- פגיעות ראש, ליקויים,קשיים ומחלות בתחום בריאות הנפש, פגיעות פיזיות למיניהן (שברים, כוויות וכד'), מחלות כרוניות (טרשת נפוצה, אלצהיימר, פרקינסון ועוד), לקויות ראיה, מחלות הזקנה, ארגונומיה, התאמת אביזרי עזר, נגישות, התאמות דיור, הדרכת בני משפחה ועוד.

מרפאות בעיסוק מעורבות גם בחקיקה וקידום מודעות הציבור לנושאי שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, נכות ולקויות שונות.

קיימת פעילות אקדמית ענפה העוסקת בהוראת המקצוע, מחקר, פרסום העשייה המקצועית בארץ ובעולם, השתתפות בכנסים וימי עיון במגוון תחומים, קבוצות דיון ופורומים מקצועיים באינטרנט.

היכן עובדות מרפאות בעיסוק?

  • מסגרות בריאות- בתי חולים, קופות חולים, מכונים ומרכזים להתפתחות הילד, מרכזי שיקום, מרפאות בריאות הנפש ומרפאות מומחה למיניהן (כף יד, כוויות וכד').
  • מסגרות חינוך- גנים ובתי ספר של החינוך המיוחד, כיתות מקדמות בחינוך הממלכתי, איתור והדרכה במערכת החינוך הממלכתית.
  • מסגרות רווחה- בתי אבות, הוסטלים, מועדונים, תעסוקתיים וחברתיים, מפעלים מוגנים, תכניות הדרכה והכשרה למשפחות, סייעות ומלווים.
  • עולם העסקים- הערכות תפקודיות לחברות ביטוח, התאמת עמדות עבודה במפעלים וחברות, סיוע בתכנון לאדריכלים ומעצבים, יעוץ בפיתוח עזרים תפקודיים ומשחקים התפתחותיים.
  • מסגרות קהילתיות כגון יחידות להתפתחות הילד שאינן במסגרת קופות החולים.
  • קליניקות פרטיות

 

הפניה לטיפולי ריפוי בעיסוק 

ההפניה לרוב תעשה על ידי הגננת או המורה כאשר מדובר בילדים ועל ידי הרופא המטפל או רופא מומחה כאשר מדובר במבוגרים.

מימון טיפולי הריפוי בעיסוק נעשה דרך אחד מהגורמים הבאים: קופות החולים, משרד החינוך, ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות ביטוח מימון פרטי.

שלב ההערכה והאבחון- בשלב זה יבדקו:

  • הצרכים האישיים בכל תחומי החיים, מה יש לשפר בתפקוד ואילו מטרות יש להשיג.
  • הבנת הבעייתיות התפקודית לאור הבעיה/ מגבלה.
  • יכולות פיזיות כגון- כח שרירים, טווחי תנועה המפרקים, שיווי משקל, קואורדינציה ועוד.
  • תפקוד חושי.
  • תפקוד ויזואלי.
  • גורמי התמיכה בסביבה- הבית, הלימודים, העבודה.
  • המבנה הפיזי של הבית, מסגרת הלימודים/ עבודה במידת הצורך.

 

ההתערבות הטיפולית-

ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק הינה מורכבת ויוצאת מנקודת הנחה, שלכל אדם סגנון חיים, מטרות וצרכים שונים. גם ציפיות ודרישות הסביבה שונות מאדם לאדם.

חלק מהפעילויות היומיומיות משותפות לכל בני האדם (אכילה, שתייה, שינה, לבוש, רחצה וכו'). אך ישנן פעילויות בהן כל אדם בוחר אם וכיצד לקיימן- מה ילבש, איך יאכל, סדרי עדיפויות וכד'.

הטיפול בריפוי בעיסוק ומטרותיו נקבעים עם האדם המטופל והמעגלים הסובבים אותו (משפחה, גורם חינוכי).

זיהוי הצרכים האישיים של האדם עומד במקום המרכזי בקביעת מטרות ויעדי הטיפול ואופן השגתם.

עבודת הריפוי בעיסוק נעשית ברובה בסביבתו הטבעית של האדם, במקרים האחרים תפקודו וסביבתו ילקחו תמיד בחשבון כגורם משמעותי.

לרוב עבודת הריפוי בעיסוק נעשית במסגרת צוותית בהתאמה למסגרות הטיפול השונות- קלינאי תקשורת, פיזיוטרפיסטים, תרפיסטים רגשיים, רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מורות, גננות, סייעות ומזכירות.

 

כמה מילים אישיות מהלב-

אחרי המגילה התיאורטית והארוכה שכתבתי אני לא יכולה לסיים בלי כמה מילים ישירות מהלב. בגיל מאד צעיר, אולי אפילו צעיר מדי לקחתי את ההחלטה ללמוד ריפוי בעיסוק  (ושיהיה ברור אני לא מצטערת) כבר אחרי שהייתי רשומה לפחות לשתי אוניברסיטאות אחרות ללימודי ביולוגיה ועבודה סוציאלית. לימודי רפואה נראו לי ארוכים, מפרכים ובלתי ניתנים להשגה והאדריכלות ישבה אי שם במעמקי המח עד שכמה שנים אחר כך פרצה בדמות לימודי עיצוב פנים. לא ממש ידעתי לאן אני נכנסת ומה בדיוק אלמד. הלימודים דרשו השקעה מרובה וכללו נושאים מתחומי הרפואה ומדעי ההתנהגות. לימודים מעניינים, מעמיקים ומאד מעשירים, עיר חדשה ולא מוכרת (חיפה), חברה חדשה לחלוטין ומגורים עצמאיים.

כנראה שהמקצוע הזה טבוע בי, משליך ומקרין על לא מעט דברים בחיי. אין לי טיפת ספק שהראיה וההבנה שלי גם בעיצוב פנים ואפילו בסטיילינג מושפעת גם היא מהיותי מרפאה בעיסוק- ראיית האדם והמשפחה לפרטי פרטים באופן יסודי ומעמיק אבל גם ראיה אינטגרטיבית שלוקחת בחשבון באופן גורף צרכים פרקטיים ויומיומיים.

אני מאחלת לכל חברותיי למקצוע המשך עבודה מועילה, תקנים נוספים ושכר מתגמל בשירות הציבורי(נקודות כאובות) כי באמת המקצוע שלנו יחיד ומיוחד במינו ולא סתם בכל פעם שמתפרסמות רשימות של מקצועות שלא יעלמו מהעולם הריפוי בעיסוק מככב בהן.

השנה זו הפעם הראשונה מזה 22 שנים שאני לא עוסקת באופן ישיר במקצוע, אפילו לא אחת לשבוע ואני מודה שזה חסר לי. זו בדיוק התקופה שבה אני יושבת שעות מול המחשב בהכנות לקראת ישיבת הצוות הראשונה וכותבת את תכניות ואת מטרות הטיפול.זה ככל הנראה הדחף לעשות משהו שכן קשור למקצוע הריפוי בעיסוק ושיתחבר לעוד כמה מהעולמות שלי.  אולי זה סוג של מחויבות באמת להתחיל את המשהו הזה. מבטיחה לכם שאתם תהיו הראשונים לדעת כשהדבר יצא אל הפועל. כהרגלי בקודש אני פותחת לפרוייקט הזה מחברת חדשה. 🙂

 

והפעם השיר הוא אחד השירים האהובים עלי ואחד מאלו שליוו את תקופת הלימודים שלי בחיפה ללא הפסקה.

להתראות בפוסט הבא,

טלי.