פסח ונספחיו הקולינריים והמשפחתיים נראה כמו סוג של זיכרון לא ממש רחוק, השגרה כבר כאן (לא ליותר מדי זמן) ואלו בדיוק הימים שבהם אני מפשפשת בארון וברכב ושולפת (וגם רוכשת חדשים, שלא יהיה ספק) את סט הדגלים שיתנופפו על המרפסת ועל השמשות האחוריות של הרכב. זה כבר ממש הפך להיות סוג של הרגל/ טקס. מאז … Continue reading “יום השואה בעיניי הילדה שהייתי”