היום ה- 3 בדצמבר מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מגבלה. מטרת היום היא הגברת המודעות לתועלת שבהכללת אנשים עם מגבלה בחברה, בכל תחום מתחומי החיים ובאופן שוויוני.

נראה לי הכי מתאים ביום הזה להעלות את הדירה הנגישה הראשונה אותה עיצבתי ותכננתי יחד עם שותפתי האדריכלית טל זמנבודה.

אז מה זה בעצם אומר לתכנן ולעצב בית נגיש?

באופן מפתיע אין נוסחאות קסם ייחודיות המותאמות לתכנון ועיצוב לאנשים עם מגבלה כזו או אחרת. כפי שכל אדם שונה מחברו, כך גם כל האנשים שלהם אותה לקות או מגבלה מתפקדים באופן שונה זה מזה.

תכנון ועיצוב לאדם עם מגבלה מצריך הערכה יסודית ומדוקדקת של של יכולות התיפקוד, התאמת פרטים וחומרים, התייחסות לסדר היום ואורחות החיים, התאמת אביזרי עזר אם קיים צורך וכמובן התייחסות לרצונות ולחלומות. בעצם אפשר לומר שבכל פרוייקט החליפה נתפרת באופן אישי לאדם עם המגבלה ולבני ביתו.

בחרתי להציג דווקא את העבודה הזו למרות שעברו כבר למעלה מחמש שנים מאז שבוצעה בגלל הפינה המאד החמה ששמורה לה בליבי. הדירה הותאמה למשפחה בה שני ההורים מתניידים בעזרת כסאות גלגלים ממונעים, לבני הזוג שני ילדים ובבית מתגוררת גם מטפלת. הבית תוסס ומלא שמחת חיים, המשפחה מרבה לארח ובאופן כללי ניתן לומר שהבית מאד מזמין ומלא באנשים ברוב שעות היום. בדירה הותאמו פרטים יחודיים כמו מנוף תקרתי שבעזרתו ניתן להתנייד הן באופן עצמאי והן בעזרת מטפל מחדר השינה לחדר הרחצה, מטבח מיוחד ומאובזר בהתאם, פתחים רחבים, משטחים יצוקים, כיורים מתוכננים ומותאמים לדיירים וכד'.

הדבר שעומד תמיד מול העיניים ואני לא מוותרת עליו אף פעם הוא- אין סתירה בין התאמה לצרכים הנובעים מלקות או נכות קשה ככל שתהיה לבין אסתטיקה!!!

בחמש השנים שחלפו השתנו אי אלו דברים- אחד מבני הזוג הלך לעולמו באופן מפתיע ובגיל צעיר ומהעבר השני נוספו גם נכדים, שהכניסו לבית שמחה ואור גדול.

את הדירה צילם בועז לביא ועל הסטיילינג לצילומים היתה אחראית מירי בלבול. תודה גדולה לשניכם גם אחרי חמש שנים. בלעדיכם לא יכולנו להגיע לתוצאה הזו.

 

 

להתראות בקרוב בפוסט הבא,

טלי.